סיפורי שמות רחובות

שמות רחובות באלון שבות

רחוב מגדל עדר

הישוב היהודי הראשון בגוש עציון.

חברת "זכרון דוד" הקימה בשנת תרפ"ז (1927) ישוב חקלאי חרדי בשם מגדל עדר. זה היה הניסיון הראשון ליישב את אזורנו במאה העשרים. הישוב שכן סמוך לצומת גוש עציון וחלק מאדמותיו הגיעו עד לאזור השכונה החדשה של אלון שבות. בישוב עסקו בהכשרת קרקע ובנטיעות, ונאלצו לנטוש את המקום בפרוץ מאורעות תרפ"ט.

שם מקראי זה (בראשית ל"ה, כ"א) נבחר למקום, בהיותו בין קבר רחל לבין חברון ומסופר כי יעקב נטה אוהלו "מהלאה למגדל עדר" בדרכו לחברון אחרי שקבר את רחל. השם מופיע גם בספר מיכה  (ד', ח') והתרגום במקום מוסיף כי זהו המקום שעתיד המשיח להתגלות בו.

רחוב אל ההר

חברה בראשותו של שמואל צבי הולצמן, אשר רכשה אדמות בשנת תרצ"ב והקימה את כפר עציון הראשון.

כפר עציון הוקם בשנות ה-30 ביוזמת חברת "אל ההר", לאחר שנכשל הנסיון ההתיישבותי של מגדל עדר. החברה תכננה לפתח את כל הסביבה במפעלי התיישבות שונים. היא רכשה שטחי אדמה רבים למטרה זו והחלה בהכשרתם.

שמואל צבי הולצמן היה אחד המנהיגים הבולטים בחברה ועל שמו נקרא המקום "כפר עציון" (הולץ ביידיש פירושו עץ). מרפאה צנועה הוקמה בצומת הגוש לטיפול ביהודים ובערבים כאחד והרופא היה הולצמן הבן. הבית עומד עד היום. פעילות אל ההר הופסקה בין היתר בגלל מאורעות תרצ"ו.

רחוב קבוצת אברהם

הגרעין ההתיישבותי שעבר מכפר פינס לייסד את קבוצת כפר עציון בשנת תש"ג.

השם "קבוצת אברהם" נבחר על ידי גרעין בני עקיבא בפולין בראשית שנות ה-30, כאות הזדהות עם הרב הראשי של ארץ ישראל דאז, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מן ההכשרות בפולין ובצ'כוסלובקיה עלו חברי קבוצת אברהם לנקודת התיישבות זמנית ליד כפר פינס. שם, במשך שנים, עסקו בעבודה חלוצית-חקלאית והתגבשו חברתית.

בחורף תש"ג הוצע להם להתיישב בהרי יהודה בין ירושלים לחברון, ולאחר דיונים נוקבים החליטו לקבל את ההצעה. בכ"ה בניסן תש"ג עלו ראשוני החלוצים מקבוצת אברהם לייסד את קבוצת כפר עציון, ממנה צמח לאחר מכן כפר עציון.

רחוב מגיני הגוש

מאות לוחמים מיישובי הגוש ומהתגבורת, גברים ונשים, שלחמו בחירוף נפש במלחמת השחרור.

מאות לוחמים לחמו בחירוף נפש מחודש כסלו תש"ח ועד נפילתו של גוש עציון בה' באייר. הם כללו את חברי ארבעת הקיבוצים, פלוגת סטודנטים, חיילי חי"ש ופלמ"ח שבאו כתגבורת, וגם אנשי חיל האויר ששמרו על קשר אווירי בימי המצור הממושך.

המגינים זכו לניצחון גדול בקרב שהתחולל נגד הערבים המקומיים שתקפו בג' בשבט תש"ח, אך לא יכלו לעמוד בהתקפות הלגיון הירדני בקרב האחרון שהתנהל מג' עד ה' באייר. 240 מגינים נפלו במערכה, הלוחמים שנותרו בחיים נלקחו לשבי בירדן.

רחוב הל"ה

מחלקת הל"ה שנפלה אחר קרב גבורה בה' בשבט תש"ח בדרכה לכפר עציון.

מחלקה המורכבת מלוחמי פלמ"ח וחי"ש יצאה בפיקודו של דני מס כדי להגיש עזרה לגוש עציון הנצור, הם התגלו לעת בוקר ליד הכפר צוריף. בקרב שהתנהל במשך יום שלם נהרגו כל הלוחמים.

הם הובאו לקבורה בבית הקברות בכפר עציון ומאוחר יותר הועברו לבית הקברות הצבאי בהר הרצל. סיפור הל"ה הפך לאגדה ולוחמיו נמנים עם גיבורי מלחמת השחרור.

רחוב נצח ירושלים

סיסמת הלוחמים ערב נפילתו של גוש עציון בה' באייר תש"ח.

המפקד האחרון של גוש עציון, משה (מויש) זילברשמידט ז"ל, הדגיש את חשיבותה של הלחימה בגוש עציון למען ירושלים, שאז לחמה על חייה. הוא קבע את הסיסמה "נצח ירושלים", כסיסמת הלוחמים ערב נפילת הגוש. הלחימה למען ירושלים התבצעה בעיקר מהמנזר הרוסי ומחירבת סויר (גבעת החי"ש), שתי נקודות השולטות על כביש חברון ירושלים.

בנפול 12 מגינים בקרב בכ"ה בניסן תש"ח הספיד אותם המפקד מויש, וסיים את דבריו במילים "תשובתנו נחושה – נצח ירושלים".

רחוב כ"ח באייר

תאריך שחרור ירושלים וגוש עציון במלחמת ששת הימים.

קיימת סמליות רבה בכך שגוש עציון שנפל בשנת תש"ח למען ירושלים, שוחרר תשע עשרה שנה לאחר מכן באותו יום של שחרור הר הבית וירושלים העתיקה (כ"ח באייר).

חטיבת ירושלים שפרצה באותו יום דרומה, הכניעה את הלגיון הירדני באזור מנזר מר אליאס, המשיכה דרך קבר רחל ובריכות שלמה לצומת גוש עציון. לפנות ערב נכנסו לכביש הפנימי ומצאו כי מבנה המשטרה הירדנית ("מיקי מאוס") ריק. גם מחנות הצבא הירדני בהר הרוסי ועל חורבות כפר עציון היו נטושים. כך עבר גוש עציון לידי צה"ל ללא קרב.

 

"שכונת המשתלות"

שכונת מצפה-צורים ("המשתלות") נבנתה בשנת 2008 על שטח שהיה פעם משתלה, ולכן ידועה יותר בשם שכונת המשתלות. היא מורכבת משני רחובות עיקריים התוחמים אותה: רחוב התאנה מצפון, ורחוב האלה מדרום, וביניהם רחוב החורש. השכונה צמודה לגבול הדרומי של הישוב ומונה 24 בתים שנבנו בסגנון מדורג.

ועד אלון שבות, ת.ד. 218, אלון שבות מיקוד: 9043300
טל: 02-9931188, פקס: 02-9932383, דוא"ל: office@vas.org.il